ת"א 2255/07

תקציר

המוסד לביטוח לאומי תובע שיפוי בגין תגמולים ששולמו לעובד שנפגע בעקבות תאונת עבודה, וישולמו בעתיד מהנזיקין. הפצוע החליק ונפל באתר בנייה וסבל מחבלות קשות בגפיו העליונה הימנית. המל"ל שילם לו 30,151 ש"ח דמי פגיעה, 302,846 ש"ח קצבת נכות מעבודה, 136,488 ש"ח קצבאות שירותים מיוחדים וסכום מהוון של שתי קצבאות נכות מעבודה ושירותים מיוחדים, בסך 1,756,026 ש"ח. הנפגע חתם עם מעסיקו על כתב ויתור, בו הצהיר כי קיבל פיצוי מלא על נזקיו, וויתר על כל תביעה נוספת נגד המעסיק. המעסיק, הקבלן הראשי ומבטח החבות שלהם נתבעים. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את תביעת המל"ל בשל כתב הוויתור עליו חתם הנפגע, והיעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק. עוד הם טוענים כי סכום הנזק, לאחר ניכוי האשם התורם של הנפגע, נמוך מהפיצוי המשולם על ידי המל"ל. בית המשפט קובע כי המעביד, הקבלן הראשי, ובמידה פחותה האחרון, אחראים לתאונה. אחריותו של המעביד נובעת מחובת הזהירות המיוחדת שלו כלפי עובדיו, אותה הפר בכך שלא דאג לדרכי גישה בטוחות. הקבלן הראשי אחראי להבטחת בטיחות האתר כפי שמוטל על פי תקנות הבטיחות בעבודה. בית הדין מייחס שני שלישים מהאחריות למעסיק ושליש לקבלן הראשי. טענת הנתבעים כי התאונה עצמה לא התרחשה נדחית, שכן בית המשפט מוצא את גרסת הנפגע אמינה. גם טענת הנתבעים בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק נדחית, שכן חוות דעת המומחים קובעות כי קיים קשר סיבתי. בית המשפט קובע כי כתב הוויתור עליו חתם הנפגע אינו מחייב את המל"ל, שכן הוא אינו קובע במפורש כי הפיצוי ששולם הוא בגין מלוא הנזק, ולמל"ל יש זכות לדרוש פיצויים מהנזיקין בגין ההטבות ששולמו, אשר הועברו אליו מכוח דין. בית המשפט קובע כי סכום הנזק יהיה לפחות סכום הפיצוי של המל"ל, ופוסק למל"ל שליש מהסכום הכולל, בהתאם לחלוקת האחריות, ממבטחת החבות. הסכום הוא 741,837 שקל, צמוד וריבית מיום התביעה. כמו כן פסק בית המשפט למל"ל 250 ₪ הוצאות העד ו-55,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, כולל מע"מ. התביעה נגד הממונה על הבנייה נדחית.