ה"פ 38139-03-13

תקציר

פסק הדין דן בזכויות הבעלות של מספר גורמים בבניין וברכוש הסובב אותו. הבניין, שבו ארבע דירות, לא נרשם כבית משותף, מה שמוביל למצב בעלות מורכב. השאלה המרכזית היא האם חכירה לדורות שקולה להעברת בעלות, ובית המשפט מגיע למסקנה כי אכן כך הם פני הדברים, על פי הנסיבות הספציפיות. בעלי הבניין התכוונו להעביר את הבעלות על הדירות לידי הרוכשים, אך לא עשו זאת בשל הסתבכות משפטית. בית המשפט קובע כי רוכשי זכויות החכירה של הדירות מחזיקים למעשה בכל זכויות הבעלות, לרבות השטחים המשותפים בנכס, בעוד שלבעלים המקוריים יש זכויות סמליות בלבד. אשר על כן, טענת המבקשים לבעלות מלוא הזכויות בבניין ובחצרותיו נדחית. בנוסף, בית המשפט קובע כי למשיבים, שהם יורשי אחת הדירות, אין זכויות במקרקעין או בבניין. עוד צוין בפסק הדין כי אין צורך להכריע בשאלת ההגינות ביחס לדירות, שכן לא הוגשה עתירה, ולכל דירה חצר אקסקלוסיבית. השופט מורה על מחיקת חוזה שכירות רשום על שם בעלים שנפטר ופוסק תשלום הוצאות משפט. ככלל, פסק הדין דוחה במידה רבה את תביעת המבקשים ומעניק סעד הצהרתי בדבר זכויות המשיבים.