בב"נ 45368-04-13

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל צווי הריסה מנהליים למבנים שהקימו בניגוד לחוק. התיק התנהל הלוך ושוב בין בתי המשפט השונים במשך עשרה חודשים. המבקשים טענו כי אין ברשותם היתר בנייה בשל כשלים מצד המנהל האזרחי וביקשו לבטל או לעכב את צווי ההריסה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקשים ודחה את בקשותיהם מספר פעמים. פעמים רבות נמנעו המבקשים מלערער על החלטות ובמקום זאת הגישו בקשות חדשות באותן טענות, בניסיון לעכב את ביצוע צווי ההריסה ללא הגבלת זמן. בית המשפט מתח ביקורת על ניצול לרעה זה של הנוהל והדגיש כי יש להוציא צווי הריסה מנהליים לאלתר. גם טענות המבקשים בדבר אפליה וחוסר מודעות להסכמים פרוצדורליים נדחו, שכן הן לא היו עקביות ולא נתמכות. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי הליך התכנון של האזור בו מוקמו מבני המבקשים נמצא בשלב ראשוני, דבר המצביע על שיהוי ארוך בטרם ניתן היה להוציא היתרי בנייה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשתם האחרונה של המבקשים לעכב את הוצאת צווי ההריסה והורה להם לשלם את הוצאות המשיב. ההחלטה הדגישה את החשיבות של ביצוע צווי הריסה במועד והזהירה כי המשיב יכול להגיש בקשה לסיוע אם הצווים לא יבוצעו עד למועד שנקבע.