ע"ע 23276-03-16

תקציר

המבקש, נהג אוטובוס לשעבר, ביקש הארכת מועד לערעור על פסק דין שדחה את תביעתו לפיצויים הקשורים להעסקתו ולסיום העסקתו. הבקשה נדחתה. המבקש הועסק כנהג אוטובוס על ידי המשיב בין השנים 2007-2011. בעקבות פיטוריו הגיש המבקש תביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר והטבות נוספות בסך 169,400 ₪. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו דחה את תביעתו של המבקש, והביא אותו להגיש הודעת ערעור. עם זאת, הערעור הוגש מעבר למועד הקבוע בחוק של 30 יום. המבקש ביקש להאריך את המועד, בנימוק של טעות משרדית של מזכירה שאינה עורכת דין ומחלתו של עורך דינו. בית המשפט הכיר בכך שהערעור הוגש 11 יום לאחר המועד האחרון. על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), לבית הדין שיקול דעת להאריך מועדים מטעמים מיוחדים. תוך הכרה בגישה הנוקשה לכללים פרוצדורליים, קבע בית המשפט כי טעויות רגילות, כגון רישום שגוי של מועדים, אינן מהוות טעמים מיוחדים. גם מחלתו של עורך דינו של המבקש לא הצדיקה הארכה, מה גם שהיא לא מנעה ממנו לעבוד לאורך כל התקופה הרלוונטית. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, שכן טענות המבקש ערערו במידה רבה על קביעות עובדתיות וזנחו חלקים מהתביעה הראשונית. סיכויי הערעור הם שיקול ראשון במעלה בהארכת מועדים. נוכח היעדר נסיבות מיוחדות וסיכויי הערעור המוגבלים, דחה בית המשפט את הבקשה להארכה. השופט החליט שלא לפסוק הוצאות נוספות למשיב, בתקווה שהחלטה זו תביא לסיום ההליכים המשפטיים בין הצדדים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם.