בש"פ 11192/07

תקציר

הכרעת הדין קשורה למקרה שבו ערערה המדינה על ההחלטה לשחרר ארבעה נאשמים, בהם המערער, למעצר בית. הנאשמים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, פריצה, היזק בזדון והחזקת כלי פריצה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ד"ר מודריק) פסק לטובת ערעור המדינה, ביטל את החלטת בית משפט השלום והותיר את הנאשמים במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי בשל עברם הפלילי המשמעותי של הנאשמים, קיים חשש כבד לנטייתם למעשים פליליים, ולכן מעצר בית לא יהווה הרתעה אפקטיבית. המערער טען, כי יש להשוות את ההחלטה למקרים דומים, אשר אינם מצדיקים מעצר עד תום ההליכים, מה גם שכתב האישום היה בגין עבירת רכוש אחת שלא צלחה. עם זאת, המדינה הדגישה את התחכום והנזק הפוטנציאלי של העבירה, כמו גם את עברו הפלילי העשיר של המערער. בית המשפט המחוזי, אף שהכיר בצורך בחלופת מעצר בחלק מהמקרים, קבע כי בית משפט השלום לא התייחס כראוי למסוכנותם של הנאשמים. למרות קבלת ערעור המדינה, הורה שופט בית המשפט המחוזי, בניגוד לבקשת המדינה, על הכנת תסקיר מעצר לבית משפט השלום לצורך הכרעת חלופת מעצר. השופט הדגיש את הצורך לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות עבירות העבר של המערער, והגיע למסקנה כי במקרה זה יש צורך בתסקיר מעצר כדי להבטיח את חוקיות המעצר. לפיכך קיבל השופט את הערעור אך הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר לבית משפט השלום לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי חלופת מעצר. פסק הדין ניתן ביום 14.1.2008.