בש"א 1443/08

תקציר

התיק סובב סביב תביעתו של מתווך מקרקעין לדמי תיווך מלקוחותיו, הנתבעים, לפי סעיף 14 לחוק המתווכים. המתווך טען כי הוא זכאי לשכר הטרחה משום שהיה לו הסכם בלעדיות עם הנתבעים. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המתווך, וקבע כי ההסכם אינו עומד בדרישות החוק. על פי החוק, מתווך נדל"ן חייב לעמוד בשלושה תנאים לקבלת דמי תיווך: להיות בעל רישיון, לקבל הזמנה בכתב מהלקוח לשירותי תיווך ולהיות הגורם היעיל בביצוע העסקה. בעוד שלמתווך היה רישיון, המסמך עליו חתמו הנתבעים לא היה הסכם בלעדיות תקף משום שלא עמד בדרישה החוקית של מסמך כתוב נפרד. החוק מחייב מסמכים נפרדים להזמנה לשירותי תיווך ולהסכם הבלעדיות כדי להבטיח שהלקוחות מבינים היטב את ההשלכות של הסכם כזה, כולל התנאי שהמתווך ייחשב כגורם האפקטיבי, גם אם זה לא המקרה. עוד הבהיר בית המשפט כי חזקת הגורם היעיל – הרעיון שהמתווך הוא הצד היעיל בעסקה – ניתנת להפרכה. מאחר שהנתבעים לא חתמו על הסכם בלעדיות תקף, החזקה לא חלה במקרה זה. מאחר שלא הייתה מחלוקת כי המתווך לא היה הגורם היעיל בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לדמי תיווך. המתווך חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים.