עב"ל 11280-05-17

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור על פסק דין קודם בעניין תביעה להכרה באוטם לב כפגיעה בעבודה. האירוע המדובר התרחש כאשר המערער, קרדיולוג, היה בדרכו לעבודה. כשנכנס למכוניתו, שחנתה בחניון פרטי מחוץ לביתו, הבחין בפנצ'ר והחליף אותו בעצמו. במהלך החלפת הגלגל, הוא חש לכאורה חולשה בידיו וחש כאבים ובחילה, מה שהוביל אותו לפנות לטיפול רפואי מאוחר יותר באותו יום. המערער טען כי החניון אינו חלק ממקום מגוריו, בהיותו קרקע חכורה, ולכן התאונה אירעה בשטח ציבורי בעת שהיה בדרכו לעבודה. עם זאת, החלטת בית המשפט דחתה את התביעה, בקובעה כי החניון הוא חלק ממקום מגוריו של המערער, שכן מדובר בשטח שבסמכותו הבלעדית, והאירוע התרחש בתוך שטח ביתו. פסק הדין התבסס על פרשנות סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי ופסיקה קודמת (עניין רונן), המגדירה את גבולות בית המגורים כשטח עליו יש למבוטח שליטה מלאה. לדברי בית המשפט, הנקודה המכרעת אינה האם הקרקע היא בבעלות פרטית או בחכירה, אלא היותה חלק ממקום מגוריו של המערער, שם יש לו שליטה מלאה על הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט לא מצא טעם להבחין בין בית על קרקע פרטית לבין בית על קרקע חכורה, מה גם שלמערערת הייתה שליטה מלאה על הסיכונים בשטח החניה. זאת ועוד, בית הדין הדגיש כי ההגדרה המורחבת של תאונת עבודה לפי סעיף 80(1) חלה רק על סיכונים בהם נתקל במהלך הנסיעה לעבודה ואינה כוללת את מקום מגוריו של המערער. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הקודם אושר. המערער חויב בהוצאות משפט והוצאות משפט בסך 4,000 ₪.