בש"פ 7221/22

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט ערעור בעניין נגישות לחומרי חקירה שבידי התביעה ורשויות החקירה, כפי שמעוגן בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, שהוא קריטי להבטחת משפט הוגן לנאשם. בית המשפט הכיר בחשיבות של מתן אפשרות להגנה לעיין בחומרים אלה כדי לאזן את דינמיקת הכוחות בין התביעה להגנה. עם זאת, הוא הדגיש כי לא כל החומרים שבידי הרשויות נחשבים ל"חומר חקירה". בית המשפט מתח ביקורת על ניסיונות לחיפושים ספקולטיביים, המכונים לעתים קרובות "מסעות דיג", במיוחד כאשר הם מסתכנים בפגיעה בפרטיות הקורבנות, במיוחד במקרים של עבירות מין. יש לשמור על איזון עדין בין סיוע להגנה לבין הגנה על זכויות צדדים שלישיים כמו גם על האינטרס הציבורי. בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט כי התכתבויות פרטיות מסוימות מהטלפון הנייד של המתלוננת אינן רלוונטיות לאירוע המתואר בכתב האישום ואינן מועילות להגנה. עם זאת, לשם זהירות, הורה בית המשפט למדינה לשתף את ההגנה בכמה התכתבויות נוספות, אף שנמצאו בלתי רלוונטיות. לגבי התכתבויות בין המתלוננת לשוטר, רק אלה הרלוונטיות להליכי עדות במשטרה נחשבו לחומר חקירה, למעט אלה המכילות את פרטיה האישיים, שלא היו רלוונטיים להגנה. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הבטחת העברת מסמכים מלאה ודחה את הערעור, תוך מתן הוראות קלות לגילוי, תוך חיזוק הגישה הזהירה הנדרשת בטיפול בחומרים רגישים כאלה.