בר"ע 45/76
החלטה עליון
תקציר
בסכסוך רכושי על החזקה בדירה, פסק בית משפט השלום בתל אביב-יפו לטובת המשיבים, ודחה את תביעתם וטענותיהם שכנגד של המבקשים. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו, אך נתקלו במשוכות פרוצדורליות. בית משפט השלום נתן רשות ערעור שלא כדין, ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו גילה מחדל זה וקבע כי לא הוגש בפניהם ערעור כדין. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט העליון, וטענו כי טעותו המשפטית של שופט השלום היוותה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי לא ניתן לייחס טעויות משפטיות מצד בית המשפט ל"סיבה מיוחדת" אם היועץ יכול היה לדעת את החוק ולהביאו לידיעת בית המשפט. זאת ועוד, בית המשפט העליון סירב להיעתר לטענה הפרוצדורלית החדשה של המבקשים, לפיה אין צורך ברשות ערעור, כפי שהיה צריך להעלותה בבית המשפט המחוזי. ההחלטה אישרה מחדש את תפקידם של עורכי הדין ליידע את בית המשפט על החוק ואת העילות המוגבלות להארכת מועדי הערעור. המבקשים חויבו בהוצאות המשיבים, ובקשת רשות הערעור נדחתה. פסק דין זה מחזק את חשיבותו של ההליך המשפטי ואת אחריותם של הנציגים המשפטיים להבטיח את מודעותו של בית המשפט לחוק.
חקיקה מקושרת
בר"ע 45/76 מדינת ישראל נ' אטל פלורנס, עליון (6.4.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.