ה"פ 50931-11-16

תקציר

המחלוקת בין המכללה לבין ויצו העולמית נסובה סביב פרשנות תקנון המכללה, ובפרט בנוגע למינוי נציגי ויצ"ו לחבר הנאמנים של המכללה. המכללה טענה כי מינוי נציגי ויצ"ו כפוף לאישור המוסדות הפנימיים של המכללה - ועדת המינויים וחבר הנאמנים עצמו. ויצ"ו, לעומת זאת, טענה כי נציגיה ממונים על ידה במישרין וכי שיקול דעתה בעניין זה אינו מוגבל. השופטת רונית דברת מבית המשפט המחוזי הסכימה עם עמדת ויצ"ו, והסבירה כי לשון התקנון מבחינה בין מינוי נציגי ויצ"ו לבין בחירת חברים אחרים בחבר הנאמנים. בעוד הראשונים ממונים על ידי ויצ"ו, האחרונים נבחרים. מסקנה זו נתמכת גם בהיסטוריה החקיקתית של התקנון ובתכליתו האובייקטיבית של התקנון, המבקשת להבטיח את הדומיננטיות וההשפעה של ויצ"ו על התנהלות המכללה, בהינתן היותה המייסדת והמממנת העיקרית של המכללה. השופט דחה גם את טענות המכללה בדבר קיומו של נוהג הסותר את הוראות התקנון, ומצא כי האסיפה הכללית שהתקיימה ביום 9.11.2015, בה החליטה המכללה לתקן את התקנון, כונסה באופן לא תקין ולכן התיקונים אינם חוקיים. לבסוף, דחתה השופטת את טענת המכללה כי כל נציגי ויצ"ו נגועים בניגוד עניינים בשל תפקידם בויצו, והדגישה כי עם הכוח באה אחריות. למרות שהשופטת פסקה לטובת ויצ"ו, היא מתחה ביקורת על התנהלות הצדדים, והורתה למכללה לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל.