עמ"נ 65412-05-17

תקציר

שלושה אזרחים קולומביאנים, בהם אב ושני ילדיו הקטינים, ניסו להיכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון אך כניסתם סורבה. האב מסר מידע כוזב לביקורת הגבולות, בטענה שהם מבקרים למטרות תיירות, בעוד שכוונתם האמיתית הייתה להשתקע בישראל. כתוצאה מכך הם נעצרו במתקן הסירוב. לאחר מכן ביקשו המבקשים מקלט, אך נדחו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. הם ערערו על החלטה זו לבית הדין לעררים ובמקביל הגישו בקשה לסעד זמני מבית המשפט, בבקשה לשחרור מיידי ממעצר ולקבלת אשרת מבקש מקלט. בית הדין לעררים דחה את ערעורם, והורה לבחון מחדש את התשובה לבקשתם לעיון חוזר בתוך 7 ימים, לשחררם מהמתקן בערבות ולעכב את הגירוש למשך 72 שעות אם הבקשה תידחה כדי לאפשר ערעור נוסף. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לסעד זמני בערכאה גבוהה יותר, שגם היא נדחתה. השופט קבע כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים, שכן ההחלטה המקורית הייתה סבירה ואיזנה כראוי בין האינטרסים של שני הצדדים. עוד הדגישה השופטת כי בקשת המבקשים נועדה לשנות את המצב הקיים וכי החלטה בבקשה לעיון חוזר צפויה בקרוב. לפיכך החליט השופט להמתין לתוצאות החלטה זו בטרם יתערב. בנוסף, הזכירה השופטת לבא כוח המבקשים את הדרישה לשלם אגרות ולהעמיד ביטחונות להליכים אלה והורתה למזכירות להודיע לצדדים ולקבוע דיון דחוף בפני שופט.