בש"מ 7500/20

תקציר

המערער, שהיה אסיר, ערער על החלטת רשם ש' אבדיאן שדחה את בקשתם להארכת מועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על שלילת רישיונו לשחרור מוקדם. הרישיון נשלל לאחר שהמערער הורשע בעבירה נוספת בעת שחרורו. המערערת ביקשה תחילה את הארכת המעצר בנימוק בריאותו הלקויה של אביהם ואילוציו הכלכליים. טענה זו נדחתה על ידי הרשם, מה שהוביל לערעור הנוכחי, בו הוסיף המערער טענה נוספת של רשלנות מצד בא כוחם לשעבר. בית המשפט קבע, כי חרף שיקול הדעת הרחב שהוקנה לרשם במקרים אלה, אין בטענות המערערת, אף בתוספת טענת הרשלנות של בא כוחו, כדי להצדיק התערבות במקרה זה. בית המשפט הדגיש כי השיהוי בהגשת הבקשה היה ניכר, ועמד על למעלה מחודשיים, וכי טענות המערערת לא נתמכו בתצהיר, גם לאחר הוספת טענת הרשלנות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, מה שחיזק את החלטת הרשם, כאשר בית המשפט הדגיש את חשיבות ההקפדה על מועדים הקבועים בחוק.