ת"פ 40266/08

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לביטול כתב אישום נגד נאשם שלא זכה לשימוע לפני הגשת כתב האישום, דבר המהווה פגיעה בזכויותיו לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. הנאשם טען כי יש לדחות את כתב האישום משום שהוגש ארבעה ימים לפני מועד השימוע, לכאורה כדי להוציא צו מניעה מבלי לתת לו הזדמנות לטעון נגדו. התביעה טענה כי מועדי הדיון נדחו מספר פעמים לבקשת ההגנה וכי יש יסוד להאמין כי הנאשם התכוון להימלט מהארץ, דבר המצדיק את הגשת כתב האישום בחיפזון. השופט קבע כי אמנם נפגעה זכותו של הנאשם לשימוע לפני הגשת כתב האישום, אך נסיבותיו הייחודיות של המקרה מצביעות על כך שהתביעה פעלה באופן סביר נוכח חששותיה מפני בריחת הנאשם מהארץ. השופט ציין את טקטיקות השיהוי של הנתבע במהלך הליך השימוע וקבע כי התביעה פעלה בתום לב. לפיכך, כתב האישום לא יבוטל, אך התביעה הונחתה לקיים שימוע בהקדם האפשרי, תוך התעלמות מכך שכתב האישום כבר הוגש. פסק דין זה התבסס על העובדות הספציפיות של המקרה וייתכן שלא יחול על מצבים אחרים בהם לא מתקיימת חובת השימוע.