עע"מ 8412/07

תקציר

פסק הדין עוסק בפרשנותה של תקנה 25(13) לתקנות המכרזים ובוחן את עתירתו של הורן בדבר עיכובים אפשריים ואת מעמדו כעותר. בית המשפט מצא כי עתירתו של הורן לא התעכבה באופן סובייקטיבי או אובייקטיבי, שכן הוא פעל מיד עם היוודע דבר ההחלטות הנדונות. בית המשפט הכיר גם בזכותו של הורן לעמוד כעותר ציבורי, תוך שהוא מצטט את הפרשנות המורחבת של מעמד במשפט הישראלי, המאפשרת לעותרים ציבוריים להעלות סוגיות בעלות עניין ציבורי גם ללא עניין אישי ישיר. בית המשפט הדגיש את הצורך בשוויון בדיני המכרזים, ובדרך כלל חייב מכרזים פומביים בחוזי מדינה כדי להבטיח תחרות הוגנת. פטורים לכלל זה, כגון פטורים למשקיעים זרים לפי תקנה 25(13), הם חריגים ויש לפרשם בצמצום. במקרה זה, נקבע כי הפטור אינו מיושם כראוי בכל הנוגע לבניית מלון מעורב יחידות דיור, אשר לא תאם את כוונת התקנה או את האישורים הממשלתיים הספציפיים. כתוצאה מכך, בוטלו ההחלטות שאפשרו פטור לפרויקט בשל אי חוקיות. בית המשפט דחה טענות נוספות של המערערת בדבר הבטחות משפטיות והצעות למיזוג מגרשים, וקבע כי יש להקצות מקרקעי ציבור באופן הוגן ושקוף. השופט י' דנציגר, בתמיכת השופטים א' א' לוי ומ' נאור, הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והורה למערערת לכסות את הוצאותיה המשפטיות של הורן.