ע"פ 70550/02

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה ב-27 בפברואר 2000, בה נפגע ונהרג ילד בן שש מרכב שנהגו נמלט מהמקום. היו ראיות רבות לכך שהמערער היה נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה, לרבות דגימות DNA ודם, אך המערער טען כי הוא חף מפשע וכי ברכב נהג אלמוני. המערער ניסה לבסס טענה זו באליבי, וקבע כי היה במונית בעת התאונה, טענה שבית המשפט דחה בסופו של דבר. האליבי לא הועלה מיד וטענת המערער כי ניתן להתניע את הרכב ללא מפתח סותרת אף היא בראיות שהוצגו בבית המשפט. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אין זה סביר שאלמוני יכול היה לשאול את רכבו של המערער ללא ידיעתו או הסכמתו ולהחזירו מבלי לשים לב עם אותו סט מפתחות. בית משפט קמא הרשיע את המערער, שנגזרו עליו בהמשך 24 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, שמונה שנות פסילת נהיגה וקנס בסך 10,000 ₪. הערעור על הרשעה זו ועל גזר הדין לא צלח, כאשר בית המשפט לא מצא סיבה להטיל ספק בממצאיו של בית משפט קמא והדגיש את חומרת העבירה, במיוחד נוכח חוסר החרטה של המערער והרשעותיו הקודמות. גם עונשו של המערער נמצא ראוי, חרף שלא הורשע בגרימת התאונה, בשל חומרת העבירה ועברו הקודם.