ע"פ 480/88

תקציר

במשפט פלילי הורשע המערער על ידי בית משפט קמא בעבירות שונות, לרבות פריצה למבנה בכוונה לגנוב, גניבה, היזק בזדון והחזקת כלי פריצה, כאשר הערעור התמקד בתחולת כלל "ההחזקה התכופה". בית המשפט העליון בחן את תוקפו של כלל זה, המאפשר להסיק את זיקתו של אדם לגניבה על סמך החזקת פריטים גנובים בסמוך לאחר ביצוע העבירה. נקבע כי כלל זה יוצר חזקה, עליה ניתן לערער על ידי הנאשם המספק ראיות מהימנות. על בית המשפט להעריך אם חזקה זו עומדת בדרישת הוודאות של המשפט הפלילי להרשעה. במקרה דנן, החזקתו של המערער במעיל גנוב זמן קצר לאחר הפריצה, יחד עם הסבריו הבלתי עקביים, תמכו בהרשעתו. התנהגויות נוספות, כגון פעולות חשודות במהלך היתקלויות עם שוטרים והצהרות כוזבות על רכבו, חיזקו את ההחלטה. בית המשפט לא מצא הסבר סביר להחזקת כלי פריצה ברכבו, מה שהוביל להרשעתו לפי סעיף חוק העונשין הרלוונטי. ערעורו של המערער, המערער הן על ההרשעות והן על עונש חמש שנות המאסר שהוטל עליו (שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי), נדחה. עבירותיו הקודמות והתנהגותו העבריינית המתמשכת אישרו את עמדת בית המשפט. פסק הדין, שנתמך על ידי הנשיאים שמגר והשופט מלץ, אישר את החלטת בית המשפט קמא.