עפ"ת 34990-06-15

תקציר

במקרה שנדון ביום 25.6.2015 נגזר דינה של המערערת בגין תאונת דרכים בה פגעה ברשלנות בהולך רגל, מר עובדיה יוסף, וגרמה לו לחבלות כגון שברים בצלעות ושבר בברך. המערערת הודתה ברשלנותה במעבר חצייה בקריית אונו, שם לא האטה כראוי. למרות היותה נהגת משנת 1980 ללא הרשעות קודמות, גזר עליה בית המשפט קמא קנס ועשרה חודשי פסילת נהיגה, לצד עונש מותנה, ללא הקפדה מלאה על תיקון 113 לחוק העונשין. התביעה טענה לעונש מחמיר, החורג מהפגיעות המפורטות בכתב האישום, דבר שבית המשפט לא היה צריך להתיר. המערערת הדגישה את נהיגתה הזהירה בדרך כלל ואת אופיין הבלתי צפוי של נסיבות הבוקר המוקדמות. ערכאת הערעור הכירה ברשלנות תורמת מצד הולך הרגל וציינה את חומרתה הנמוכה של רשלנות המערער. בהתחשב ברקורד ארוך השנים שלה בנהיגה בטוחה, בנסיבות אישיות ובהיעדר עבירות קודמות, קיצר שופט הערעור את פסילתה לארבעה חודשים, תוך שימת דגש על הקפדה על הנחיות החוק והכרה בטעויות בדגש ששם בית משפט קמא על טענות לפציעה בנסיבות מחמירות שאינן נתמכות בכתב האישום. עם זאת, ההיבטים האחרים של גזר הדין המקורי שלה נשמרו.