ע"א 1362/13

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בנימוק שבין המערערת לבין המינהל אין יחסי קונה-מוכר. סוגיית הבעלות בקרקע טרם הוכרעה על ידי בית משפט קמא, אך המינהל כבר שילם פיצויי הפקעה לבעלים הרשומים בדמות קרקע חלופית. הערעור דן בתביעתה של המערערת לקבלת פיצוי זה. עם זאת, נקבע כי התביעה התיישנה בשל פרק הזמן הממושך שחלף מאז פורסמה הודעת ההפקעה בשנת 1976, במהלכה לא נקטה המערערת כל פעולה משפטית. התביעה הוגשה 36 שנים מאוחר יותר, וחלה התיישנות במקרה זה. כמו כן, מצבו של המינהל השתנה משמעותית מאז הסכם המכר הנטען שכן הם התקשרו בהסכם עם הבעלים הרשומים ופיצו אותם בהתאם. פסק הדין מוציא את המערערת מהמקרקעין ומדגיש כי התביעה לפיצויים כפופה להתיישנות. גם אם לא כך היה, למינהל טענת הגנה מהותית של תשלום עבר וטענת הגנה פרוצדורלית של שיהוי. פסק הדין מציין גם את נטישתו המשוערת של המערער את תביעתו ואת הקושי להתחקות אחר הליך קבלת ההחלטות בנוגע לפיצויים המשולמים לבעלים הרשומים. השופט ח' מלצר והשופטת ד' ברק-ארז מסכימים עם ההחלטה, הניתנת לפסק דינו של השופט י' עמית.