ע"פ 1063/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דין שמצא את המערער אשם בגרימת מוות ברשלנות, אי האטה לפני מעבר חצייה ונהיגה במהירות לא בטוחה. האירוע התרחש כאשר רכבה של המערערת פגע בהולכת רגל בת 93 שחצתה את הכביש והביא למותה. בית משפט קמא הרשיע את המערער וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך שמונה שנים, מאסר על תנאי וקנס. בתחילה ערער המערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. עם זאת, במהלך הדיון משך הסנגור את הערעור על הכרעת הדין והתמקד בערעור על גזר הדין. המערער טען לעונש מופחת בשל עברו הנקי בנהיגה, נסיבותיו האישיות ורשלנות הולך הרגל. המדינה, לעומת זאת, דגלה בעונש חמור, תוך הדגשת רשלנותו של המערער והצורך בהרתעה במקרים כאלה. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הנסיבות, לרבות נסיבות התאונה ומצבו האישי של המערער, קבעה כי עונש מאסר לא יהיה העונש ההולם. במקום זאת, הם אפשרו למערער לרצות את העונש באמצעות עבודות שירות. עם זאת, בית המשפט האריך את תקופת פסילת רישיון הנהיגה לעשר שנים. לפיכך נדחה הערעור על גזר הדין, ואילו הערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי. המערער נדרש להתחיל עבודות שירות במועד נקוב ולהפקיד את רישיון הנהיגה שלו בבית המשפט לתעבורה.