ע"א 185/75

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התייחס לחבותה של חברת הביטוח לי בגין פוליסת ביטוח המוחזקת על ידי מעסיקו של תובע שנפגע. השאלות העיקריות שעמדו לדיון היו: מי היו המבוטחים על פי הפוליסה, ומה ההשלכות של הפרת חובת ההודעה בפוליסה. בית המשפט קבע כי המונח "קבלני משנה" בפוליסה אינו מוגבל לבעלי קשר חוזי ישיר עם המבוטח, ויש לפרשו ככולל את כל קבלני המשנה העוסקים בעבודות המתוארות. עוד קבע בית המשפט כי חברת הביטוח לא התריעה די הצורך על ההשלכות של אי מתן הודעה מיידית על תאונה, ולכן המבוטחים אינם אחראים לשאת בתוצאות אלה. בנוסף, פרשנות פוליסת הביטוח לא צריכה להיטיב עם אף אחד מהצדדים, ומאחר שחברת הביטוח לא ציינה במפורש שאי מתן הודעה מיידית תביא לפטור מאחריות, הם עדיין אחראים. השופט ח' כהן והנשיא זוסמן הסכימו שניהם על אחריותה של חברת הביטוח, אך פסק דינו של זוסמן התבסס על נימוקים שונים. כהן פירש את הפוליסה לטובת המבוטח, ואילו זוסמן הדגיש כי חברת הביטוח לא ציינה במפורש את ההשלכות של איחור בהודעה. השופט מני הסכים עם פסק דינו של כהן.