תפ"ח 1035/08

תקציר

הנאשם, דוד כבז, הואשם בהריגה מכוונת של יוסף בבלי ובפציעתו הקשה של שחר דורון. התקרית החלה כאשר כבאז, בעל היסטוריה של מחלת נפש, ניקב את צמיגי מכוניתו של בבלי, שחנתה מחוץ לביתו. כשבבלי ודורון, שבאו לבקרו, התעמתו עם כבאז על הנזק, הוא נעל את עצמו בביתו. לאחר מכן לקח קבז סכין, ולאחר שבבלי ודורון פרצו לחצר ביתו, דקרו את בבלי בליבו, הרגו אותו ופצעו את דורון. בית המשפט מצא כי מעשיו של כבז לא היו מוצדקים על פי סעיפי ההגנה העצמית או ההגנה על המגורים. למרות שמעשיו של כבז הסתפקו ביסודות הפיזיים של הרצח, רוב השופטים קבעו כי יסוד הכוונה לא הוכח מעבר לספק סביר. הרוב הרשיע אותו בעבירה הפחותה של הריגה, וכל השופטים הרשיעו אותו בתקיפה בנסיבות מחמירות של דורון. הנסיבות שהובילו לאירוע, לרבות מצבו הנפשי של כבאז והעובדה שדקר את בבלי פעם אחת בלבד, יצרו ספק באשר לכוונתו להרוג, שהיה צריך להכריע לטובתו.