דנ"א 1963/00
החלטה עליון
תקציר
המקרה נסוב סביב השאלה האם אירוע מסוים מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. באירוע המדובר מדובר מדובר בילד שנפצע בעת ששיחק בכננת חילוץ עצמי בג'יפ. הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי האירוע אינו נופל תחת ההגדרה של תאונת דרכים, ודעת הרוב בבית המשפט המחוזי קבעה כי השימוש של הילדים ברכב לא היה "למטרות תחבורה", אלא למשחק. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך וקבע כי השימוש בכננת מהווה "שימוש ברכב מנועי" לצרכי תחבורה, ללא קשר לכוונות הסובייקטיביות של המשתמשים. הרציונל של בית המשפט היה כי אופייה האובייקטיבי של הפעולה צריך לקבל קדימות כאשר השימוש ברכב כרוך מטבעו בסיכון תחבורתי. בנוסף, דחה בית המשפט העליון את הטענה כי היה מקום לאסור על המשיבים להסתמך על טענות מסוימות, שכן דיון נוסף אינו ערעור, אלא מתמקד בבחינת פסק הדין עצמו. משכך, פגמים פרוצדורליים אינם מצדיקים קיום שימוע נוסף. עתירה זו לדיון נוסף נדחתה אפוא, תוך שמירה על החלטתו הקודמת של בית המשפט העליון.
חקיקה מקושרת
דנ"א 1963/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' א' כ', עליון (16.4.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.