ס"ע 4381-08-15

תקציר

מערכת היחסים בין התובע, עובד, לבין הנתבעת, מעסיקה, הוסדרה על ידי צו ההרחבה בענף כוח האדם. התובע לא הצליח להוכיח כי פוטר על ידי הנתבעת; לפיכך, נדחתה תביעתו לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים. עם זאת, התובע היה זכאי לחלק מתביעותיו לזכויות לפי חוק העבודה המגן. התובע היה זכאי לדמי חגים עבור חגים שלא עבד, שחושבו לפי 50% משכרו היומי, בסך 3,264 ש"ח, וכן 768 ש"ח עבור ארבעה ימי חופשה בתקופת עבודתו. כמו כן קיבל 2,908 שקלים כגמול שעות נוספות במנוחה השבועית. כמו כן, התובעת הייתה זכאית לסכום של 9,234 ₪ עבור הפרשות לפיצויים ו-9,236 ₪ עבור הפרשות לפיצויי פיטורים, שישולמו לקרן פנסיה. סכומים אלה חושבו על בסיס צו ההרחבה החל בענף שירותי כוח אדם וצו פנסיית חובה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע 15,172 ₪ בשווי ברוטו, כולל הפרשי ריבית והצמדה משנת 2015 ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות התובע ושכ"ט עורך דין, בסך כולל של 500 ₪ ו-4,500 ₪, בהתאמה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם.