ת"א 1593/09

תקציר

בסכסוך המשפטי בין החברה הגרמנית (המשיבה) לבין החברה הישראלית (המבקשת), התייחס בית המשפט לטענות בדבר הפרת חוזה לרכישת מנועים חשמליים. המשיבה האשימה את המבקשת בכך שלא עמדה בהתחייבויות הרכישה שלה והחליפה ספקים ללא הודעה מוקדמת, תוך גרימת הפסדים משמעותיים. המשיבה תבעה פיצויים בסך 1,000,000 אירו. המבקשת טענה שכנגד, בטענה כי המשיבה העלתה את מחירי המנועים ואילצה אותה למצוא ספקים חלופיים, דבר שהביא למוצרים פגומים ולעלויות של 600,000$. שני הצדדים ביקשו פיקדון בערבות לכיסוי הוצאות ההתדיינות המשפטית. בית המשפט בחן את בקשתה של המבקשת כי המשיבה, גוף זר, תעמיד ערבות להוצאות פוטנציאליות. בית המשפט ציין כי על פי אמנת האג, היותה חברה זרה אינה מחייבת מטבעה הפקדת ערבות. עם זאת, טען המבקש כי המשיבה לא הוכיחה כראוי את יכולתה הכלכלית לכסות הוצאות משפטיות פוטנציאליות אם התביעה תיכשל. בית המשפט נעתר על כך, וקבע כי המשיבה לא הוכיחה איתנות פיננסית, בעוד המבקשת הביאה ראיות למשאבים מספיקים. משכך, הורה בית המשפט למשיבה להפקיד ערבות בשיעור של כ-2.5% מסכום התביעה, בסך 25,000 אירו, לצורך המשך ניהול התביעה. אי הפקדת הערבות תביא לדחיית התביעה. ההחלטה הדגישה את המידתיות בדרישות הערבות, תוך הסתמכות על פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון, וניתנה ללא נוכחות הצדדים.