עפ"ס 972-10-24

תקציר

הערעור במקרה זה נדחה מבלי להידרש לתגובת המשיב, בהתבסס על קביעת בית המשפט כי לא היה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. על פי פסק הדין, החלטה פרוצדורלית שהתקבלה ביום 24.9.2024, הקשורה להליכי המשפט, לא הצביעה מטבעה על הטיה כלשהי מצד בית המשפט. הסוגיה המרכזית בערעור נסובה סביב הכרעות פרוצדורליות, כגון גילוי חוות דעת למשפט קטינים, קבלת עמדה הפוכה לחוות דעת מומחה, וקבלת החלטה על סמך דו"ח עובד מבלי להציע למערער הזדמנות תגובה. אלה נחשבו לעניינים פרוצדורליים סטנדרטיים המטופלים כראוי במסגרת הליכי ערעור טיפוסיים. ניסיונותיה של המערערת לערער על החלטות אלה באמצעות ערעורים לא צלחו, והודגש כי פסילה אינה אפשרות נסיגה לאחר דחיית ערעורים סטנדרטיים. בית המשפט הדגיש כי תפקידו לנהל את המשפט בשיקול דעת, תוך שאיפה לתוצאה הוגנת, וכל הליך הנדון אינו חורג מגבולות ההתנהגות הסבירה. יתר על כן, החששות מפני משוא פנים פרוצדורלי, המכונים "הליכי נזקקות", אינם חורגים מעבר למה שנחשב סביר. דחייתו של בית משפט קמא את בקשת הפסילה אף היא חיזקה את העובדה שלא היו פסקי דין מוקדמים נגד המערער, תוך הדגשת אזהרות זהירות בלבד מפני התנהגות בלתי הולמת. ככל שיתקיימו הליכים עתידיים, שומרת למערער את הזכות להציג טיעונים וראיות. משכך, בשל היעדר תשובות מבוקשות והיעדר משוא פנים מהותי, נדחה הערעור מבלי שחויבו בהוצאות.