בג"צ 5822/21

תקציר

בתגובה לעתירה שערערה על המלצת משרד הבריאות לחסן בני נוער בגילאי 15-12 נגד קורונה, דחה בית המשפט את הבקשה על הסף, מבלי להידרש לתגובת המשיבים. העותרת, עמותה הפועלת למען זכויות הפרט בתקופת המגפה, טענה כי ההמלצה נעדרת הצדקה אפידמיולוגית, וטענה כי החיסון מהווה סיכון גדול יותר לבני נוער מאשר תועלת. הם גם טענו כי הסכמת ההורים לחיסון לא הייתה מושכלת כראוי וקראו תיגר על תקנות התו הירוק כלוחצות באופן לא מידתי על הורים לחסן את ילדיהם. בנוסף, מתחה העותרת ביקורת על החלת כללים שונים על בני נוער מחוסנים ולא מחוסנים בבתי הספר ועל חובת הבידוד, והתנגדה להעברת נתוני החיסון לחברת פייזר. בית המשפט מצא כי העתירה רחבה מדי, ומכסה פעילויות מנהליות מגוונות מבלי לבסס בסיס משפטי ממשי להתערבות. היא חזרה על עמדתה בדבר התערבות מוגבלת בקבלת החלטות הממשלה, במיוחד בחקיקת חירום, אלא אם כן ניכר פגם משמעותי כמו חוסר סבירות קיצוני. הפיטורים התבססו על ההנחה כי לגופים מקצועיים ולרשויות המחוקק יש זכות להסתמך על נתונים מגוונים ופרשנויות רפואיות של מומחים. משכך, העתירה, שלא הצביעה על עילה מוצדקת לעקוף את המלצת המשרד, נדחתה יחד עם כל בקשה לסעד ביניים, גם היא לא הוטלה הוצאות.