ע"ע 50237-01-17

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה נתן החלטה מקיפה בערעור על איסור פרסום הנוגע לשלושה הליכים משפטיים. ההחלטה פותחת בהתייחסות לעניינים פרוצדורליים הקשורים למהות החלטת הפרסום וסיווגו של ההליך לאחר מכן. בית המשפט מדגיש את עקרון פומביות הדיון כעקרון על חוקתי בשיטת המשפט, הכולל שני היבטים: ניהול דיונים בפומבי ופרסום פרטי הדיון. ההבחנה חשובה משום שההוראות בדבר סגירת דלתות ופרסום פרטים מעוגנות בסעיפים שונים בחוק בתי המשפט. ההחלטה מבהירה כי החלטת החיסיון, המורה על קיום ההליכים בדלתיים סגורות, שונה מהחלטת הפרסום. הוא מציין כי החלטות על פרסום פרטים הן החלטות ביניים הנתונות לשינויים בהתאם לנסיבות. בית המשפט דוחה את טענת המערערת כי על המשיב להציג נסיבות חדשות המצדיקות את ביטול החלטת החיסיון. היא מסבירה כי בעוד שהחלטת הפרסום ניתנה לפי סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט, היא יכלה להינתן לפי סעיף 68(ב) בשל צו הדלתיים הסגורות. לעניין סיווג ההליך, מאשר בית המשפט כי הערעור על החלטת הפרסום הוא ערעור בזכות בתוך שבעה ימים, כמפורט בסעיף 70ד לחוק בתי המשפט. בית המשפט מתייחס גם להגשת הערעור במועד, ומאשר כי ערעורו של המערער על פסק הדין הוגש במועד. עיקר ההחלטה עוסק לגופה של החלטת הפרסום. בית המשפט מדגיש את עקרון פומביות הדיון ומציין כי המערערת לא סיפקה עילה משפטית לסטות מעיקרון זה. היא דוחה את טענות המערער בדבר פגיעה אפשרית בשמו הטוב, בפרנסתו ובפרטיותו כתוצאה מפרסום פסק הדין, שכן אין בהן כדי להצדיק סטייה מעקרון הפומביות. עם זאת, בית המשפט מוצא טעם בטענת המערער להגן על פרטיותו בכל הנוגע למסמכים רפואיים וקובע כי מסמכים המכילים מידע רפואי אודות המערער יישארו חסויים. ההחלטה דנה גם בשני טעמים נוספים לאיסור הפרסום שהעלתה המערערת לראשונה בערעור. הראשונה נוגעת לפגיעה הפוטנציאלית בביטחונו של המערער כבעל דין. בית המשפט מכיר בכך שפרסום פסק דין עלול לפגוע בביטחונו של בעל דין, לרבות הסיכון לפגיעה עצמית, ומחיל רציונל זה על הליכים אזרחיים. הוא מתווה את הליך הבאת ראיות נוספות לתמיכה בטענת המערער תוך איזון בין הצורך בחיסיון לבין זכויותיו הפרוצדורליות של המשיב. למערער ניתנים שבעה ימים להודיע לבית המשפט אם יעמוד על בקשתו לצרף מסמכים נוספים. אם יעשה כן, מסמכים אלה יימסרו למשיב, ובית המשפט יקבל החלטה סופית על פרסומם לאחר מכן. הטעם השני נוגע למעמדו של המערער כחשוד. בית המשפט דוחה טענה זו ומבהיר כי קביעות חמורות בפסק דין אזרחי אינן הופכות צד לחשוד. בנוסף, ההחלטה מתייחסת להארכת איסור הפרסום לשלושה הליכים קשורים ומדגישה כי החלטות אלה נתונות לשינוי בהתאם לנסיבות המשתנות. נוכח הטענות החדשות שהועלו, מחליט בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין ולאפשר למערער למצות את טענותיו בדבר ההגנה על ביטחונו. פסק הדין מסתיים בהשארת איסור הפרסום עד לקבלת החלטה סופית בנושא, שתחול על שלושת ההליכים הרלוונטיים. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים והותרה לפרסום ביום 23.6.2021.