עפ"ת 31247-03-13

תקציר

השופט רענן בן-יוסף ביטל בערעור פסיקה של ערכאה נמוכה יותר שקבעה כי הנאשם אשם בשימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בזמן נהיגה. בן יוסף קבע כי קיים ספק סביר באשמתו של הנאשם, בשל סתירות בעדותו של עד התביעה המרכזי מטעם התביעה, השוטר צחי ויצמן, שירדו לשורש העניין. גרסתו של ויצמן האם ומתי נעצרה הנאשמת, והאם הגיעה מרצונה לתחנת המשטרה, הייתה שונה בין עדותו במשפט, דיווחיו הקודמים ועדותו במשפט נפרד של חברו של הנאשם. סתירות אלה העלו ספקות לגבי אמינותו, והערכאה הנמוכה יותר לא בחנה די הצורך את עדותו. זאת ועוד, השופט מצא כי העמדתה לדין של הנאשמת פגעה בתחושת הצדק וההגינות, בשל האופן הבלתי חוקי בו נעצרה וטופלה בתחנת המשטרה, דבר המצדיק את החלת דוקטרינת ההגנה מפני הצדק. ככלל, הגיע בן יוסף למסקנה כי ההרשעה אינה מוצדקת, וזיכה את הנאשם.