ה"פ 30019-06-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לסעד הצהרתי, שמטרתה לבטל חוזה חכירה שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מקרקעי נצרת בע"מ. חוזה החכירה מתייחס לחלקת קרקע המכונה מגרש 400, שהייתה אמורה להימכר לצד שלישי, ענאן אבו אל נאג'י או חברה מטעמו, ותמורת המכירה הייתה אמורה להיות מועברת לחשבון נאמנות המנוהל על ידי עורך דין. עם זאת, נמצא כי התנאים שהציב בית המשפט למכירה לא התקיימו, שכן מלוא התמורה לא הועברה ולאל נאג'י לא הייתה בעלות אמיתית על נדל"ן נצרת בע"מ שחתמה במרמה על חוזה השכירות. פסק הדין דן גם בטענות האגודה שרכשה זכויות חכירה מחברת קרקעות נצרת בע"מ, וטענה כי יש להכיר בזכויותיה בקרקע בשל תקנת השוק. השופטת דוחה טענה זו, קובעת כי לא מתקיימים התנאים להסדרת השוק במקרה זה, ומדגישה כי אין לראות במפרק המייצג את נושי החברה בהליכי חדלות הפירעון כנושה בעצמו. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המפרק, מבטל את הסכם החכירה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מקרקעי נצרת בע"מ, ומורה לחברת קרקעות נצרת בע"מ לכסות את הוצאות המפרק.