בש"פ 7079/23

תקציר

במקרה משפטי זה הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המערער ב-90 יום נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, לצד ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין הארכת מעצרו. המערער, שהיה מעורב בתיק של רצח בנסיבות מחמירות לכאורה, הואשם בגרימת מוות בכוונה תחילה וביצירת מסוכנות ממשית, וכן באישומים נלווים הכוללים נשיאת נשק שלא כדין, שיבוש הליכי משפט והשמדת ראיות. האירוע התרחש כאשר המערער ובן דודו ירו לכאורה למוות בליאור איסטו במהלך אירוע משפחתי באשדוד, מתוך אמונה מוטעית כי איסטו מהווה איום בשל טעות בזיהוי. ההגנה טענה כי המערער ירה יריית אזהרה לעבר הקרקע במהלך עימות, וכתוצאה מכך פגע כדור וגרם בשוגג למותו של איסטו. גרסה זו נתמכה בראיות בליסטיות, אך הייתה שנויה במחלוקת על ידי עדי ראייה. במקור, בית המשפט הורה על מעצר עד תום ההליכים בשל הסכנה הנשקפת והיעדר חלופות מעצר בנות קיימא, אך על ההחלטה הוגש ערעור בעילה של חוסר ראיות מספיקות לרצח בנסיבות מחמירות. ההגנה הצביעה על הרקע של המערער, היעדר הרשעות קודמות, והטילה ספק בראיות התביעה. המדינה הדגישה סתירות בגרסתו של המערער ובשתיקתו במהלך חקירתו. בתגובה קבע בית המשפט כי למרות הצגת ההגנה, כוחה הראייתי של התיק לרצח נחלש, אך סעיפי האישום בנשק ובהריגה עדיין מצדיקים מעצר. עם זאת, מתוך הכרה בעוצמה הראייתית הפחותה ובהתחשב בזמן שחלף, דחה בית המשפט את בקשת המדינה להארכת מעצר נוספת, בתנאי שתימצא חלופה הולמת, והחזיר את התיק לערכאה נמוכה יותר לבחינה מחודשת של תנאי המעצר, ובכך האריך את המשמורת הזמנית עד להכרעה.