ע"א 4536/07

תקציר

המקרה שמול הים נ' דוד יוסף עספור סובב סביב סכסוך הנוגע לנכסי מקרקעין שירש עספור מדודו בשפרעם. עספור הסמיך את המערער ח'ורי לנהל את הקרקע ולחלק אותה על פי צוואת דודו. ח'ורי ביצע משימות שונות הקשורות לקרקע, כולל רישום, ייעוד ומכירה. בשנת 1996 התגלע סכסוך בין הצדדים, שהוביל את עספור לבטל את ייפוי הכוח של חורי. עספור תבע את ח'ורי על כך שחרג לכאורה מסמכותו ומכר חלקות ללא ידיעתו של עספור. בית המשפט המחוזי בנצרת פסק לטובת עספור והורה לח'ורי לשלם 170 אלף שקל. בעקבות זאת הגיש ח'ורי ערעור נגד עספור בטענה כי עספור הבטיח להעביר חלקת אדמה לשני בניו כפיצוי על שירותיו, וביקש פיצוי כספי בגין הפרת הבטחה זו. בינתיים פתח עספור תיק הוצאה להורג נגד חורי. בית משפט קמא דחה את טענותיו של עספור בדבר תקופת ההתיישנות, מעשה בית המשפט ופעולותיו הוולונטריות הנטענות של חורי. בית המשפט קבע כי עספור התחייב לתת לבניו של ח'ורי חלקת אדמה והורה לעספור לשלם לח'ורי את שווי החלקה, המוערך ב-18,500 דולר. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט קמא. בערעור הנגדי של עספור נטען כי התביעה חוסה תחת התיישנות, ח'ורי פעל מרצונו החופשי ופסק הדין הקודם הסדיר את העניין. בערעור נטען כי עספור התחייבה להעביר שטח של דונם ולא חלקה של חצי דונם, ויש לחשב את שווי החלקה אחרת. ערכאת הערעור בחנה את ההתכתבות הענפה בין הצדדים, ומצאה כי המונח ששימש להעברת המקרקעין היה "שאקפה" בערבית, והתייחס לחלקות ולא לדונמים. בית המשפט פירש את הבטחתו של עספור להעביר "דונמים" במכתב מיום 6.7.96 כחזרה על התחייבויותיו הקודמות ולא כהתחייבות חדשה. היא הגיעה למסקנה כי התחייבותו של עספור מוגבלת לחלקת אדמה ולא לשטח של דונם אחד. בית המשפט הסכים גם עם הערכת שווי החלקה על ידי בית משפט קמא. השופט יצחק עמית והשופט רון סוקול הסכימו עם התוצאה, אם כי לא עם הנימוקים, של פסק דינו של בית משפט קמא. השופט שמואל ברלינר הסכים עם ממצאי חבריו. הערעורים נדחו, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.