פש"ר 1592/00

תקציר

המחלוקת נסובה סביב קנסות חוב בגין עבירות חניה שביצע המבקש, יוסף סלמה, טרם הוצא צו כינוס נכסים לנכסיו. המחלוקת העיקרית היא האם חובות אלה, המגיעים לרשויות המקומיות, בטלים בצו הפטר שהוצא לסלמה, או שמא הם נופלים תחת סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל, הפוטר חובות מסוימים מהפטר. לטענת המבקשת, החוב בטל משום שהעיריות, כנושים, לא הגישו תביעת חוב בתוך ששת החודשים המנדטוריים מיום צו הכינוס ואילו העיריות טוענות כי הן פטורות מדרישה זו. השופטת, ורדה אלשיך, פסקה לטובת המבקש, והדגישה כי צו כינוס הנכסים יוצר "קו גבול" מובהק בדיני חדלות פירעון. מאחר שהעיריות, כנושים, לא הגישו תביעות חוב בתוך פרק הזמן שנקבע, הן איבדו את זכותן לגבות את החוב מסלמה. השופטת הדגישה את התוקף של חוק חדלות פירעון, המחייב את כל הנושים, לרבות רשויות המדינה, לדבוק במועד הגשת תביעות חוב. זאת ועוד, השופטת ציינה כי יש לפרש את החריג המנוי, בסעיף 69(א)(1), באופן מצמצם, ובמקרה זה אין צורך לקבוע אם החוב כדין שכן הוא מוחרג מצו הפטר. לפיכך, הבקשה מתקבלת, ויש להפסיק לאלתר את כל הליכי הגבייה בגין קנסות החוב לפני כינוס הנכסים. כמו כן, העיריות אחראיות ביחד ולחוד לכיסוי שכר טרחת עורך הדין של המבקש, הקבוע על 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.