רמ"ש 28711-02-22

תקציר

בפסק דין זה נדחתה בקשתו של אב להודעה מוקדמת על כל פעולה רפואית הנוגעת לילדיו, לרבות חיסונים. הבקשה נבעה ממחלוקת עם אמם של הילדים בנוגע לחיסונים. בעוד האב טען כי רצה להיות נוכח בפעולות רפואיות הקשורות לילדיו, בית המשפט קבע כי כוונתו האמיתית הייתה למנוע חיסונים. בית המשפט תמך בזכותה של האם לחסן את הילדים ללא הסכמת האב, שכן הוא לא סיפק כל סיבה מוצדקת להתנגדותו. החלטה זו נועדה להגן על רווחת הילדים ולמנוע מההורים לעשות שימוש לרעה בהסכמי הסכמה משותפת כדי לסכסך זה עם זה. בקשת האב נתפסה כניסיון לקעקע את סמכותה של האם ולגרום לה מצוקה, ולא כניסיון אמיתי לשיתוף פעולה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי בפועל בקשת האב הייתה מיותרת, שכן מערכות המחשב של קופות החולים רושמות תורים רפואיים עתידיים, ולשני ההורים כבר יש גישה למידע רפואי. השופטת דחתה את בקשת רשות הערעור, ובכך חיזקה את החלטת בית משפט קמא והדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה ההורי לטובת הילדים. פסק דין זה מדגיש את ההיקף המצומצם של התערבות בערעור ואת העדיפות הניתנת להגנה על טובת הילדים במקרים כאלה.