רע"א 11700/05

תקציר

בעניין משפטי הנוגע לסכסוך רכושי בתל אביב, התגלגלו שורה של פסקי דין וערעורים בין המבקש לבין מינהל מקרקעי ישראל, המשיב בתיק. תחילה קבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 7.4.05 כי רשות הפיתוח היא הבעלים של הנכס הנדון וכי המבקש מחזיק בו שלא כדין. לפיכך, הם הורו על פינוי המבקש. המבקשת, שסבתה התגוררה בסמוך למקרקעין שבמחלוקת, ערערה על החלטה זו וטענה כי ביצוע הפינוי יגרום להם נזק חמור ובלתי הפיך ויותיר אותם ללא קורת גג. למרות טענות אלה, אישר בית המשפט המחוזי את פסק דין הפינוי, תוך שהוא שם בראש סדר העדיפויות את האינטרס הציבורי של מניעת השתלטות בלתי חוקית על קרקעות ומאפשר פיתוח קרקע. בקשת המבקש לעיכוב ביצוע עד להגשת ערעור נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר מצא כי ההסתברות להצלחת הערעור נמוכה וכל נזק שייגרם למשיב בר פיצוי. בעקבות זאת, ביקש המבקש רשות ערעור בבית המשפט העליון. עם זאת, בית המשפט העליון דחה גם בקשה זו, והדגיש כי אין שאלה משפטית משמעותית המחייבת בחינה נוספת. בית המשפט שב והדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות במקרקעי ציבור וציין כי המבקש לא עמד באמות המידה הנדרשות למתן רשות ערעור שלישית. תוך הכרה במאמציו של המבקש לשנות משפטית את ייעוד הקרקע לצורך רכישה פוטנציאלית, החליט בסופו של דבר בית המשפט שלא לעצור את הפינוי, בקובעו כי האינטרס הציבורי והתקדימים המשפטיים נגד שימוש בלתי מורשה בקרקע גוברים על טענותיו האישיות של המבקש.