ע"א 254/86

תקציר

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים מ' בייסקי, ש' לוין וא' גולדברג, דן בהסכם הלוואה בין המשכן (המשיב) לבין המערערים, שכלל הלוואה במימון המדינה למפוני סין. ההלוואה הייתה אמורה להפוך למענק אם התקיימו תנאים מסוימים בתוך שלוש שנים, לרבות אי מכירת חלקם של המערערים בעסק. השותף מכר את המשאית מבלי משים, מה שהוביל לסכסוך. המשיב העמיד מחצית מסכום ההלוואה לפירעון, אך תבע את מלוא הסכום משלא נפרע. בית המשפט המחוזי פסק נגד המערערים, שערערו לבית המשפט העליון. פסק דינו של השופט ש' לוין הניח כי ייתכנו מקרים נדירים שבהם בתי המשפט ימצאו אכיפת חוזים בלתי צודקת, לרבות התחייבויות כספיות, אך לא מדובר באחד מהם. סעיף 3(4) לחוק החוזים התייחס לסעד ולא לביטול. המשיב יכול היה לתבוע פיצויים לפי סעיף 2 אלמלא נדרשה אכיפה. הנסיבות לא הצדיקו הקלה במחצית ההלוואה. הערעור נדחה, כאשר המערערים שילמו למשיב 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופטים בייסקי וגולדברג הסכימו.