ע"א 5692/04

תקציר

סכסוך על הסכם שכירות בין המשיבים לבין המערערת הוביל לתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה דרשו המשיבים תשלום דמי שכירות בגין נכס בחולון. המערערת טענה כי לא יכלה לקבל רישיון עסק לנכס שכן הוא שייך לעיריית חולון. טענת המשיבים התקבלה באופן חלקי שכן בית המשפט נתן למערערת רשות להתגונן, אך המערערת משכה בקשה לדחייה על הסף וגם לא תיקנה את כתב הגנתה. המערער ערער על ההחלטות וביקש לפסול את בית המשפט, אך הערעור לא צלח. בית המשפט קבע כי החלטותיו הקודמות לא הצביעו על משוא פנים או משוא פנים, ודרך הפעולה הראויה למערערת היא ללכת בהליך הערעור. עוד ציינה השופטת כי הצעותיו ודעותיו המוקדמות של בית המשפט הובעו בשלב מוקדם של ההליך ולא הצביעו על תוצאה ידועה מראש. בנוסף, הדגישה השופטת כי הביקורת על התנהלותו של המערער, אף שהיא מוצדקת, אינה חמורה דיה כדי להצדיק פסילה. הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשיבים, ובית המשפט חזר והדגיש כי יש להמשיך בתיק בפני בית משפט השלום בתל אביב.