ע"א 1466/09

תקציר

מר נסים חדד (המערער) פנה באפריל 2000 לבנק הפועלים (הבנק) בבקשה לקבל הלוואה בסך 200,000 ₪ ולבטחונה משכנתא על דירתו. לאחר שנתקל בקשיים בהחזר ההלוואה, פתח הבנק בהליכי עיקול ובסופו של דבר פינה את חדד מדירתו באפריל 2006. משלא היה מרוצה מהפינוי, ניסה חדד לערער על ההחלטה בערכאות משפטיות שונות, לרבות בית משפט השלום. עם זאת, טענותיו נדחו שוב ושוב, בין היתר על ידי השופטת אביגיל כהן מבית משפט השלום, מה שהוביל אותו לערער על החלטה זו. גם ערעור זה נועד להיכשל, שכן שופטי הערעור – סגן אסתר קובו, סגנית השופטת מיכל רובינשטיין והשופטת עפרה צ'רניאק – קבעו כי טענותיו של חדד חסרות שחר. השופטים ציינו כי בערעורו של מר חדד לא הוצגו טענות חדשות אלא רק מיחזרו טענות שהועלו בעבר. הם הדגישו כי צו הפינוי הוא סופי ולא ניתן לבחון אותו שוב ושוב. בנוסף, בית המשפט מצא כי מר חדד לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענתו לזיוף בנוגע למסמכי בקשה מסוימים להלוואה, תנאי הכרחי אפילו למקרה "לכאורה". השופטים הפנו לתקדימים מבוססים לפיהם אל לערכאת הערעור להתערב בקלות ראש בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא, ובוודאי שלא מדובר במקרה המצדיק התערבות כזו. לבסוף, השופטים הכירו במצבו הקשה של מר חדד, אך עדיין החליטו שלא להורות על הוצאות כלשהן, לאור ההיסטוריה של ניסיונות כושלים של המערער לערער על הפינוי.