ת"א 1586/09

תקציר

התובעים תבעו פיצויים מהנתבעת, בטענה כי נפל פגם מובנה בייצור בוכנות מנוע הרכב, אשר גרם להם נזק. בית המשפט מינה מומחה שסבר כי לא היה מום מולד כזה. התובעים טענו כי יש לדחות את חוות הדעת של המומחה, שכן היא מבוססת על עדויות שמיעה, וביקשו לזמן את מומחי הצדדים לחקירה. בית המשפט דחה את טענות התובעים, וקבע כי למומחה שיקול דעת לבחון את חוות הדעת של מומחי הצדדים ולבחור להסתמך עליהן. בית המשפט דחה גם את טענת התובעים כי המומחה התייחס רק לבוכנה פגומה אחת, וציין כי התביעה עצמה התייחסה למספר בוכנות וכי חוות דעתו של המומחה התבססה על העובדות שבפניו. יתר על כן, המומחה הסביר כי פגם בייצור לא יאפשר לרכב לתפקד זמן כה רב לפני התקלה, ובית המשפט קיבל את חוות דעתו מאחר שלא שוכנע מטענות התובעים. מאחר שהמומחה הגיע למסקנה כי לא היה מום מולד, דחה בית המשפט את התביעה, שכן היא התבססה על פגם זה. התובעים ניסו להציג עילות נוספות לתביעה בשלב הסיכום, אך בית המשפט אסר על הרחבת החזית וציין כי התביעה תימשך רק אם המומחה שמונה על ידי בית המשפט ימצא מום מולד. לבסוף, בית המשפט הורה לתובעים, ביחד ולחוד, לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 דולר בתוך 30 יום.