רע"א 1162/15

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט את בקשת המבקש להציג ראיות חדשות במסגרת הליכי התובענה הייצוגית. החלטתו של בית משפט קמא מתקבלת בשל שיקול דעתו הרחב בטיפול בשאלות פרוצדורליות אלה. טענתו המרכזית של המבקש התבססה על ציפייה כי המוצרים הנמכרים בחנותו של המשיב יהיו כשרים לפסח, ומכאן משתמע כי המשיב הטעה לקוחות. ציפייה זו הייתה צריכה להיתמך בתחילה בראיות משמעותיות, אך המבקש לא עשה כן. בית המשפט הדגיש כי הכנסת ראיות חדשות בדיעבד ללא הצדקה ראויה אינה מותרת בדרך כלל, כפי שתואר במקרים קודמים כגון פרשות פרטנר ופופיק. המבקש טען, ללא הצלחה, כי צורך זה בראיות עלה מהערות בית המשפט במהלך דיון מקדמי, שלא היה מבוסס ברשומות. ניסיונו של המבקש להציג תסקיר שיתמוך בתביעתו נדחה משום שניתן היה לצרף אותו לבקשה הראשונית. יתר על כן, הניסיון להציג ראיה זו נעשה בשלב מתקדם של ההליך ללא הסבר הולם. משכך, אושרה החלטתו של בית משפט קמא לפסול את הראיות. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב 8,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של תמיכה בבקשות לתביעות ייצוגיות בראיות מוצקות מלכתחילה ועמידה בדרישות פרוצדורליות בהליכים משפטיים.