רע"א 6810/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי. הסכסוך המקורי נסוב סביב הסכם גישור שנחתם בין שני צדדים, שמטרתו ליישב סכסוכים שונים הקשורים לזכויות במקרקעין. המשיבים במקרה הנוכחי ביקשו שהמבקשים יקיימו את הסכם הגישור, שנחתם בשנת 2019, ופנו לבית המשפט המחוזי כדי לאכוף אותו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים והורה למבקשים לקיים את ההסכם ולהמציא את המסמכים הדרושים לרישום זכויות המשיבים במקרקעין הנדונים. מרכיב מרכזי במחלוקת היה מסמך ייפוי כוח שסיפקו המבקשים, אשר לטענת המשיבים אינו משקף את כוונתו האמיתית של הסכם הגישור. המבקשים סירבו לחתום על ייפוי כוח מתוקן, מה שהוביל את המשיבים להגיש בקשה לביזיון בית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בנימוק של אפשרות לאכוף את פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל, אם כי קבע כי המבקשים אכן הפרו את פסק הדין. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט המחוזי פירש והרחיב את פסק הדין. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את בקשת רשות הערעור, לא מצאה טעם בטענות המבקשים והדגישה כי החלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם פסק דינו. זאת ועוד, מאחר שבית המשפט המחוזי לא העניק כל סעד אופרטיבי, לא ראתה ערכאת הערעור טעם להיעתר לבקשת המבקשים. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.