ע"א 530/72

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על בעלות על חלקת אדמה בחולון. המשיב הראשון, טוביה בגדאדי, תבע את הזכות למחצית מחלקו בנכס על סמך ייפוי כוח בלתי חוזר של הבעלים, רחמים מזרחי. אהרון מזרחי ומרדכי כהן, המערער והמשיב השני בהתאמה, טענו שניהם כי התקשרו עם בגדאדי למכירת אותה מחצית מניה במועדים שונים. מאחר שבגדאדי לא העביר את הנכס למי מהצדדים, הן מזרחי והן כהן הגישו תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בדרישה לאכוף את המכירות. תביעות אלה מוזגו. לאחר שאל-בגדאדי הודה בטענתו של מזרחי והכחיש את טענתו של כהן, מחק בית המשפט את הגנתו. עם זאת, מכיוון שהייתה גם טענה מתחרה של כהן, בית המשפט לא יכול היה לפסוק באופן מיידי לטובתו של מזרחי. אז הוסכם כי הסכסוך ייפתר באמצעות בוררות, וההליכים בבית המשפט עוכבו לכאורה עד לבוררות זו. אך הבוררות מעולם לא התקיימה, והתביעות נותרו בלתי פתורות במשך למעלה משבע שנים. במהלך תקופה זו, עיקולים זמניים על הנכס פגעו ביכולתו של אל-בגדאדי לפעול כרצונו. בעקבות זאת, הוא עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה להכריז על התביעות כפסולות ולהסיר את העיקולים. שופט בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של אל-בגדאדי, פירש את החלטתו הקודמת של בית המשפט כהקפאת הליכים וסבר כי הטענות הסתיימו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ההליכים לא הסתיימו וכי העיקולים הזמניים עדיין יכולים להיות בפיקוח בית המשפט. עוד נקבע כי הקפאת הליכים יכולה להינתן רק על סמך שטר בוררות בכתב, שלא נחתם על ידי כל הצדדים במקרה זה. באשר לחוסר המעש של התובעים, קבע בית המשפט העליון כי ההזנחה המתמשכת ללא הצדקה היא סיבה מספקת לדחות הן את טענותיהם של מזרחי והן של כהן. בית המשפט מצא כי חקירה נוספת תגרום עוול של ממש לאל-בגדאדי, שכן העיכוב השפיע באופן משמעותי על ערך הנכס. בית המשפט העליון דחה את הערעור והחליט כי יש לדחות את שתי הטענות בשל חוסר מעש. עוד קבעו כי יש לרשום את מחיקת התביעות, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. לבסוף, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הראשון הוצאות בסך 500 ל"י.