ע"א 457/64

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על הפקעת חלקת אדמה בפתח תקווה. העירייה פרסמה הודעות על כוונתה להפקיע את הקרקע בשנים 1945 ו-1952, אך הבעלים לא קיבלו הודעה מתאימה, ונודע להם על ההפקעה רק שנים לאחר מכן. כתוצאה מכך, ערך הפיצויים שקיבלו פחת משמעותית בשל האינפלציה. הבעלים תבעו את העירייה על נזקים, אך בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המערערים, וקבע כי העירייה לא מילאה את חובתה להודיע לבעלים כראוי, וכי הפרת חובה זו מזכה אותם בתביעת פיצויים. עוד קבע בית המשפט העליון כי יש לאפשר לבעלים להציג ראיות שיתמכו בתביעתם לפיצוי נוסף לפי סעיפים 9 ו-12 לפקודת המקרקעין. בנוסף, קבע בית המשפט כי על הבעלים לקבל ריבית על סכום הקרן או פיצוי נוסף בגין הפסד דמי שכירות, הגבוה מביניהם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, והתיק הוחזר לדיון נוסף. העירייה חויבה לשלם את הוצאות הערעור של הבעלים.