רע"א 8043/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי עסק בתביעת פירוק שיתוף בחמישה נכסים בירושלים. המבקש מונה ככונס נכסים ומנהל נכסים עד לפירוק השותפות. במהלך השנים נמכר כל נכס לגופו, ושכר טרחת המבקש נקבע לאחר כל מכירה. העמלות נקבעו בשיעורים משתנים לכל נכס, שנעו בין 4% ל-8.75%. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הפחית את שכר הטרחה שנפסק לו לסך של 5% מסכום המימוש של כלל הנכסים. המבקש טען כי היה על בית המשפט לדבוק בהלכה המקובלת של אי התערבות בשכר טרחת נושאי המשרה, כי מימוש חמשת הנכסים דרש השקעה ומאמץ רב, וכי הוא ממקסם את מחיר הנכסים. עם זאת, השופט מצא כי הערעור לא עורר שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים של הצדדים וכי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה הפעלה סבירה של סמכותו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור מבלי להיזקק לתשובת המשיב, ומשמע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.