ב"ל 54019-02-21

תקציר

התובע, מר נאסר זפטה, הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, אשר דחתה את תביעתו לפיצוי בגין פגיעה בעבודה. הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין זפטה לבין מעסיקו לכאורה, מר חביבאללה פאדי עלי חוסיין (פאדי), וכי זפטה אינו מבוטח כשכיר לפי חוק הביטוח הלאומי. לאחר שבחן את הראיות והעדויות, לרבות של זפטה, עמית לעבודה, ופאדי, פסק בית המשפט לטובת זפטה. בית המשפט קבע כי בין זפטה לבין פאדי התקיימו יחסי עובד-מעביד, שהיה מעסיקו במשך כחודש עד לתאונה ב-7 בנובמבר 2019. בית המשפט הכיר בתאונה כאירוע הקשור לעבודה והורה לנתבעת לשאת בהוצאותיה של זפטה. הראיות הראו כי זפטה עבד עבור פאדי בעבודות טיח באתר בנייה בחיפה. פאדי הציע לו את העבודה, קבע את משכורתו והסיע אותו למקום. זפטה נשאר בדירתו של פאדי וגם פאדי הסיע אותו לבית החולים לאחר התאונה. פאדי הודה בפני החוקר ובבית המשפט כי הציע לזפטה את העבודה והבטיח לשלם לו. בית המשפט מצא את עדותה של זפטה אמינה ונתמכת בראיות אחרות. למרות שהיו כמה סתירות קלות בהצהרותיו, הן לא נגעו לליבת המחלוקת. באשר למשך ההעסקה, העידו זפטה ועמיתו כי עבדו אצל פאדי במשך כחודש, ואילו פאדי טען תחילה כי מדובר ביום אחד בלבד. בית המשפט מצא את גרסתה של זפטה אמינה יותר, מה גם שלפאדי היה מניע להתחמק בשל אופי ההעסקה החריג והתאונה. חוסר אמינותו של פאדי, בשילוב עם הראיות האחרות, תמכו בטענתו של זפטה כי עבד אצל פאדי במשך כחודש. כך, זפטה לא היה "עובד שעתי" כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, והחובה לרשום אותו ולשלם דמי ביטוח נפלה על פאדי. לסיכום, בית המשפט קיבל את תביעתה של זפטה, הכיר בתאונה כקשורה לעבודה, והורה לנתבעת לשלם את הוצאותיה של זפטה. הנתבע היה אמור לשאת בהוצאות תוך 30 יום, וניתן היה לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.