תלה"מ 55069-12-20

תקציר

פסק דין זה סובב סביב סכסוך ארוך שנים בין בני זוג גרושים והסכסוך המתמשך ביניהם בנוגע לניכור הורי, שהוביל לכך שילדיהם ניתקו קשר עם אביהם. בית המשפט התערב בעבר מספר רב של פעמים, בניסיון להקל על הקשר בין האב לילדיו, ללא הועיל. האב מיצה את כל האפשרויות לחידוש הקשר וכעת מבקש להפחית או להפסיק את תשלומי המזונות שלו. השופטת סוקרת בהרחבה את ההיסטוריה של המקרה, מדגישה את תפקידה של האם בהקלת הניכור ההורי, את התנגדותה לצווי בית המשפט ואת חומרת המצב. הם מציינים כי האם, בעלת המשמורת על הילדים, נושאת באחריות העיקרית להמשך הפרידה ולא נקטה בפעולות משמעותיות לחידוש הקשר. השופטת מדגישה את נזקי הניכור ההורי ומכירה בו כתופעה משמעותית ובלתי מתקבלת על הדעת הפוגעת בזכויות היסוד הן של ההורה המנוכר והן של הילדים. לאחר קביעת אשמתה של האם, דן השופט בדרכים המשפטיות העומדות בפני האב. הם מרחיבים את האפשרות של תביעה נזיקית או תביעה חוזית, ומדגישים כי התנהלות האם מהווה הפרה של החוזה המשפחתי והפרת חובת הזהירות שלה. עם זאת, האב מבקש גישה אחרת, ומבקש להפסיק או להפחית את תשלומי המזונות שלו. השופט בוחן את הקריטריונים לביטול מזונות, לרבות קיצוניות המצב, אחריות האם ומאמצי האב לחדש את הקשר. הם מציינים כי הפחתת התשלומים לא תסייע להקל על מערכת היחסים וכי התנהלות האם מאיימת על זכויותיו ההוריות של האב. נוכח סירובה של האם לשתף פעולה, מצבה הכלכלי וניסיונות הפיוס של האב, פוסק השופט לטובת האב. פסק הדין פוטר את האב מתשלום מזונות, החל מינואר 2021, בעוד שהוא נותר מחויב לכסות מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים. האם חויבה לשאת בהוצאות האב, בסך 35,000 ₪, והשופט נותן רשות לפרסם את פסק הדין, תוך אנונימיזציה של פרטי הצדדים.