עת"מ 69084-01-17

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את העתירה על יסוד מספר נקודות מקדמיות. ראשית, היא הוגשה מאוחר מדי, לאחר שהתקבלה ההחלטה הזוכה, והמשיב כבר החל להיערך למימושה. שנית, העתירה קוראת תיגר על מעשה בטל, שכן המשיב הוכרז כזוכה במכרז, ושני הצדדים נקטו צעדים ליישום החלטה זו. לבסוף, טען המשיב כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר שפיותה של העותר. לגופו של עניין, טען המשיב כי טענת העותרים כי היה מקום לדחות את הצעתם בשל ערבות פגומה אינה מבוססת. המשיב הפנה למספר פסקי דין קודמים שהתירו ערבויות עם מספר ימים נוספים של תוקף, במקרים בהם נעשתה טעות כנה. המשיב טען כי הצעתם הייתה ללא רבב במהותו וכי היום הנוסף, שחל ממילא בשבת, אינו מקנה להם כל יתרון. המשיב הוסיף וטען כי מדובר במקרה נדיר וחריג, בו הטעות ברורה וניתן ללמוד ממנה מראיות אובייקטיביות – במקרה זה, לוח שנה. הטעות נעשתה בתום לב, והארכת תוקף הערבות ביום אחד, שהוא יום חופש, לא העניקה כל הטבה למציע או לעורך המכרז. משכך, טענה המשיבה כי ועדת המכרזים לא הייתה צריכה לפסול את הצעתם על יסוד ערבות זו. העותר ביקש מבית המשפט להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, אך השופט, יורם נועם, סגן הנשיא, פסק נגד טענת העותר. נועם קבע כי פגם הערבות נופל בגדר המקרים החריגים שפורטו בפסקי דין קודמים, בהם הצעת רכש לא נפסלה. הוא קבע כי מדובר בטעות כנה, בתוספת העובדה שהיום הנוסף נפל על שבת, כלומר לא הועיל למשיב בשום צורה. מאחר שמדובר בטעות מינורית ביותר שלא פגעה בשוויון המציעים, החליטה השופטת שלא להתערב בהחלטת ועדת המכרזים. תחת זאת, הוא דחה את העתירה והורה לעותר לכסות את הוצאות המשפט של כל אחד מהמשיבים, בסך 60,000 ₪.