סע"ש 53396-10-12

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, הגיש תביעה בגין תשלומים שונים המגיעים לו לכאורה על פי החוק. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היו מספר שעות העבודה של התובע והאם חלה על העסקתו צו הארכה במגזר החקלאי. בית המשפט פסק לטובת תביעת התובעת לגמול שעות נוספות, שכן הנתבעת לא הציגה ראיות לסתור את טענות התובעת ולא מסרה רישומי נוכחות, למרות שנטל ההוכחה מוטל על הנתבעת. לתובעת נפסק סך של 15,208 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות. באשר לתחולת צו ההארכה, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כי עבודתו שלו או עיסוקם העיקרי של עובדי הנתבעת היה במגזר החקלאי. לפיכך, נדחו הטענות הנוגעות לצו ההארכה. לתובע נפסקו דמי הבראה, בניכוי תשלומים קודמים ששילמה הנתבעת, בסך של 2,278 ₪. התביעה לדמי חגים נדחתה בשל חוסר ספציפיות של התובע. לא הייתה מחלוקת כי לא בוצעו הפרשות לפנסיה עבור התובעת. הנתבע חויב לשלם 9,429 ₪ כפיצוי בגין אי ההפרשות. עוד קבע בית המשפט כי התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת. מאחר שהנתבע לא הביא עדים רלוונטיים, טענת התובע כי פוטר לאלתר וללא הודעה מוקדמת התקבלה. הנתבעת חויבה לשלם 17,235 ₪ כפיצויי פיטורים, 4,099 ₪ כפיצוי במקום הודעה מוקדמת ו-5,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע. הנתבעת תבעה קיזוז בגין התאמות וביטוח רפואי שסופקו לתובע, אך לא הביאה ראיות להוצאות אלה. לפיכך נדחו טענות אלה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 54,253 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.