ת"א 1850/85

תקציר

בפסק דין זה תבע תובע שני נתבעים בגין עבודות עפר שבוצעו בשטחה של נתבעת 1, המועצה המקומית אום אל-פחם, בהתאם להסכם עם נתבעת 2. ההסכם לא נעשה על ידי המועצה, והמועצה אינה צד לו. הנתבעים אף חתמו על ההסכם בשמם ולא בשם המועצה. כמו כן, אין כל ראיה לכך שהמועצה הסמיכה את הנתבע להתקשר בחוזה מטעמה. כמו כן, בתקציב המועצה לא היו האישורים הדרושים לכיסוי פרויקט עבודות העפר, והוא בוצע כפעולה פילנתרופית שתמומן מתרומות. לפיכך, התביעה נגד המועצה נדחית מאחר שהנסיבות אינן מטילות עליה אחריות להוצאות. עם זאת, תביעת התובע כנגד הנתבע השני מתקבלת שכן התחייבותם האישית בהסכם מחייבת אותם. הנתבעת מחויבת לשלם לתובע סך של 12,318 שקלים, בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 11% מיום 1.5.85 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד פסק דין זה.