סע"ש 18662-03-19

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת כשש שנים, טענה כי הופלתה שלא כדין ופוטרה מעבודתה בשל הורותה והיעדרותה מהעבודה לצורך טיפול בילדה החולה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא טענה גם לפגמים פרוצדורליים בפיטוריה, לרבות היעדר שימוע מוקדם, ודרשה פיצוי של 64 אלף שקל בגין נזקים לא ממוניים שנבעו מהפרת זכותה לשימוע, בנוסף לפיצוי בגין עוגמת נפש. עוד טענה התובעת כי הנתבע לא מסר לה הודעה בכתב על שינוי תפקידה, ודרש פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין כך. בית המשפט לא מצא כל ראיה להפליית התובעת מחמת הורותה או היעדרותה ממחלה ודחה טענה זו. מהראיות עולה כי התובעת אכן ביצעה טעויות מקצועיות ונעדרה מעבודתה לעיתים תכופות בשל מחלה, לרבות של ילדתה, אך הנתבע המשיך להעסיק אותה ואף הציע לה תפקידים חדשים. בית הדין הגיע למסקנה כי פיטוריה של התובעת נבעו משיקולים מקצועיים לגיטימיים ולא היו קשורים להורותה או להיעדרותה. באשר להיבטים הפרוצדורליים של הפיטורים, בית הדין מצא כמה פגמים בהליך. לתובעת לא ניתן די זמן להתכונן לדיון, נימוקי השימוע פורטו באופן כללי ומופשט, ולא נמסר לתובעת על זכותה לייצוג. עם זאת, ליקויים אלה צומצמו על ידי העובדה שהתובע עודכן בעבר על הנושאים באמצעות שיחות ומפגשי משוב. בנוסף, בית המשפט שקל את אופיו התמציתי של פרוטוקול הדיון ואת היעדר הניסיון למצוא לתובע עמדה חלופית כפגמים קלים. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפגמים הפרוצדורליים בהליך השימוע, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בית המשפט דחה את יתר טענותיה של התובעת, לרבות הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש ואי מסירת הודעה בכתב על שינוי תפקיד. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, עקב קבלתה החלקית של התביעה.