ע"פ 8564/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שהרשיע את המערער ברצח בכוונה תחילה. המערער והמנוח עסקו בסחר בסמים. המנוח המשיך לדרוש כסף מהמערער. המערערת הייתה חייבת לו כ-10,000 ₪. המערער החליט לגרום חבלות בגופו של המנוח על מנת שיפסיק לדרוש את החוב. הוא גייס קבוצה של אנשים וחימש אותם. לאחר מכן התקשר למנוח והזמין אותו סמוך לביתו לפגישה. במקום פרצה קטטה בינם לבין חבריו של המערער. המערער דקר את המנוח מספר רב של פעמים, לרבות דקירה קטלנית בצווארו. רוב שופטי בית המשפט המחוזי שוכנעו כי המערער הוא הדוקר היחיד וכי החליט להרוג את המנוח במהלך הקטטה. הם הרשיעו אותו ברצח בכוונה תחילה וגזרו עליו מאסר עולם. שופט אחד הביע דעה חולקת, תוך יצירת ספק סביר באחריותו הבלעדית של המערער לרצח, והציע במקום זאת הרשעה בהריגה. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת הרוב של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי פסיפס הראיות תומך בהחלטה. בית המשפט בחן את הספקות שהועלו בהיבט העובדתי, ובפרט את השאלה האם המערער היה המבצע היחיד, ולא מצא ספק סביר. בית המשפט בחן גם את ההיבט המשפטי וקבע כי משנקבעה אחריותו הבלעדית של המערער, מתקיימים כל יסודות עבירת הרצח. חזקת הכוונה לא נסתרה ויסוד ההחלטה להרוג התקיים. בית המשפט הדגיש כי מספר הדקירות, עוצמתן ומיקומם מעידים על החלטה נחושה להרוג את המנוח. באשר לספק הסביר, הדגיש בית המשפט כי על הספק להיות אמיתי ולא ספקולטיבי, וכי המערער לא העלה ספק כזה. לפיכך, דחתה ערכאת הערעור את הערעור ואישרה את ההרשעה ברצח בכוונה תחילה ואת עונש מאסר העולם.